15 נובמבר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

ספורט

ברמת הגולן והסביבה

פציעות בשעור חינוך גופני

Share

פציעות בשעור חינוך גופני

עו"ד רונן לפיד ועו"ד אפרים בנדר
רוב הילדים מאד אוהבים את שיעורי החינוך הגופני. קיום פעילות גופנית בקרב ילדים הוא אלמנט חינוכי חשוב. על מנת להצליח בפעילות ספורט זקוקים למשמעת, כח רצון, התמדה, מוטיבציה, ושיתוף פעולה – בעיקר כאשר מדובר על ספורט קבוצתי.
ילדים שעוסקים בספורט רוכשים הרגלים בריאים ותכונות אופי שילוו אותם בהמשך החיים. יחד עם זאת, פעילות גופנית טומנת בחובה סיכונים שונים, ולעיתים עלולה להסתיים בפציעה. יש גם מקרים של פציעות קשות שמותירות נכות צמיתה.
 
כאשר מגישים תביעה נגד משרד החינוך ו/או נגד המוסד החינוכי בגין נזקי גוף שנגרמו לתלמיד, נדרש מהנפגע להוכיח כי היתה התרשלות מצד הנתבע, וכי בשל אותה רשלנות נגרם הנזק.  עלינו לזכור כי על המורה או המוסד החינוכי לא מוטלת "אחריות מוחלטת" לשלום התלמידים, ואם הנפגע לא יצליח להוכיח כי היתה רשלנות כאמור, הוא לא יזכה לפיצוי.
 
הרשלנות של משרד החינוך ו/או המוסד החינוכי יכולים לנבוע מהתנאים הפיזיים בסביבה שבה מתקיים השיעור, כגון מתקני הכושר, אולם הספורט, מגרשי המשחקים, או  מרשלנות  של המורה לחינוך גופני.
 
חוזר מנכ"ל מס' 9.3-20 "הבטחת שלום התלמידים ובטיחותם בשיעורי החינוך הגופני במערכת החינוך" קובע הנחיות לתקינות של מתקני ספורט שונים, מתקני משחקים למיניהם, האולמות והמגרשים. החוזר הנ"ל קובע הנחיות לשימוש במכשירי התעמלות, בדיקתם ואחזקתם וקובע אמצעי זהירות שונים לפעילויות ספורט שונות, כגון סע' 8.4 "אמצעי זהירות בקפיצה למרחק ובקפיצה משולשת" סע' 8.5 "אמצעי זהירות בקפיצה לרוחק מהמקום" סע' 9 (על סעיפי המשנה שבו) קובע ומפרט את כללי הבטיחות במשחקי כדור, סע' 10 קובע כללי בטיחות בחדר הכושר, סע' 11-12 קובעים כללי בטיחות בקרב מגע ובג'ודו.
 
חובת הזהירות של מורה כלפי תלמידו פורטה בע"א 2061/90 אילנה מרצלי נ' מדינת ישראל  שם קבע בית המשפט כי חובת הזהירות של מורה כלפי תלמידו  נבנית על חובת הזהירות של אב כלפי בנו. חובתם של המורה ושל ההורה היא בהשגחה על הקטין הן מפני פגיעתו של גורם חיצוני, הן מפני הפגיעה של הקטין באחרים, והן מפני הפגיעה של הקטין בעצמו.
כב' השופט חשין מתייחס לשיקולים השונים שיש לשקול בבואנו לקבוע את קיומה של חובת הזהירות: גילם של התלמידים, אופיים ומקום הימצאם  של התלמידים עובר לתאונה. חובת הזהירות הנדרשת ממורה בכיתה אינה זהה בהיקפה לחובה אשר מורה יחוב בה מקום שהתלמידים נמצאים בחצר בית הספר והיא תרבה ותלך כאשר התלמידים נמצאים בטיול מחוץ לכותלי בית הספר.
 
בת.א. 59342/08 (תל אביב) אלעסיוי שריף נ' משרד החינוך מדובר היה בתלמיד אשר תבע את משרד החינוך על כך שבהיותו בגיל 14 נחבל בקרסול רגל ימין במהלך משחק כדורגל במסגרת שיעור התעמלות. כב' השופט קליין קיבל את התביעה בשל העובדה שהמורה שהעביר את השיעור לא היה מורה מוסמך לחינוך גופני. עוד קבע בית המשפט בפסק הדין כי אילו נקטה הנתבעת באמצעי הזהירות הראויים כגון הכנת התלמידים למשחק, מתן ציוד הגנה, העסקת מורה בעל הכשרה לחינוך גופני... הסיכוי כי הנזק היה נמנע גדול מן הסיכוי כי היה מתרחש.
 
בת.א. 6955-09-15 ד. (קטין) נ' משרד החינוך קיבל בית המשפט את התביעה של תלמיד שנפצע בזמן ששיחק במשחק "הקפות" שבו נדרשים התלמידים לרוץ מתחנה לתחנה, כאשר התחנות מסומנות ע"י חישוקים. במהלך הריצה נתקל התלמיד באחד החישוקים, נפל ונחבל. בית המשפט קבע כי ניתן היה לסמן את התחנות בגיר במקום בחישוקים ובכך להקטין את הסיכון לנפילה במהלך המשחק.
 
בת.א. 1118-08-10 דורון כהן נ' מדינת ישראל  במהלך משחק כדורגל התלמיד נחבל מהשער שנתלה עליו. כב' השופטת קלוגמן קבעה כי לא היה כל דופי מבחינת הפיקוח של המורים, לא נעשתה בדיקה מספיקה של מוקדי הסיכון במתקני בית הספר השונים ע"י אנשי מקצוע מתאימים. בית המשפט כתב בפסק דינו כי יש חשיבות רבה לתכנון החצר, ... וקיבל את התביעה.
 
בת.א. 4662/05 חסון ברטרן יוסף נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל ואח'  התובע השתתף במסגרת לימודיו בטכניון בשיעור ג'ודו, נפגע ונגרמו לו נזקי גוף.  מדובר היה בשיעור ספורט חובה. בית המשפט קבע כי הפגיעה של התובע נגרמה בשל רשלנות הנתבעים: המאמן לא היה בעל הסמכה מתאימה, ההסמכה צריכה להיות של אותו ענף ולא של ענף אחר. המדריך הורה על ביצוע תרגיל הפלה מורכב כבר בשיעור הראשון, למרות שמדובר היה בסטודנטים חסרי נסיון באומנות הלחימה, והמזרונים אשר שימשו את הסטודנטים הוצמדו זה לזה בשיטה מסוכנת.
 
בת.א. 12760/07 (חיפה) דינה ג'נדר נ' המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן ואח'  התובעת שהיתה סטודנטית לחינוך גופני במכון וינגייט הגישה תביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]  לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, כאשר נפלה ונפצעה במהלך קפיצה במסגרת שיעור. כב' השופט יעקב וגנר דחה את התביעה וקבע כי חובת הזהירות אותם חבים המורים והנהלת המוסד אינה מוחלטת. ...לאור המקצוע אותו ביקשה התובעת ללמוד, ולאור הנחת היסוד שקיימים סוגי ספורט שונים ומשחקים שיכולים להיות בהם אלמנטים מסוכנים, ... קורה לא פעם באופן טבעי שבמהלך פעילות ספורטיבית תלמיד או אדם יכולים ליפול באותה פעילות מבלי שהיא כמורה לספורט אשמה בזה...
 
בנוסף להגשת תביעה על פי פקודת הנזיקין שבה כאמור יש להוכיח התרשלות מצד הגורם שהיה אחראי לשלומו של התלמיד,  ניתן להגיש תביעה גם לפי פוליסת ביטוח תאונות תלמידים.
 
החוק מחייב את רשות החינוך המקומית לערוך ביטוח תאונות אישיות לכל הילדים שחוק חינוך חובה חל עליהם, כלומר החל מגיל 3 ועד לגיל 18.
 
בתביעה לפי פוליסת ביטוח תאונות תלמידים אין צורך להוכיח רשלנות ואף שאלת האחריות אינה עומדת על הפרק. די בעצם האירוע התאונתי להביא לזכאות לקבלת פיצוי לפי תנאי הפוליסה, גם כאשר אין גורם אחראי או מדובר בתאונה עצמית. 
 
הסכומים שהילד זכאי לקבל במקרה של פציעה או חלילה מוות הינם לפי תנאי הפוליסה אשר מפוקחת ע"י משרד החינוך.  פוליסת תאונות אישיות על פי רוב אינה מכסה את מלוא הנזק שנגרם לילד, ולכן ברוב המקרים יש צורך להגיש גם תביעה נזיקית.
 
ביטוח תאונות תלמידים תקף גם לתאונות שאירעו לילדים מחוץ לשעות הלימודים וגם במהלך החופש הגדול. הביטוח תקף 24 שעות ביממה ומכסה תאונות שאירעו במוסד הלימודים, בגן (לילדים מגיל 3) או בבית הספר, בבית, בחוגים ואפילו בחו"ל.
 
במקרים רבים, מטבע הדברים ההורים עלולים להיות מאד נסערים על ההזנחה וחוסר האחריות בהתייחסות ליקר להם מכל. במקרים כאלה הכלל "סייג לחוכמה שתיקה" (משנה אבות, פרק ג', משנה י"ג) הוא הכלל הנכון ביותר, וטוב יעשו ההורים אם ידברו רק עם עו"ד, והוא זה שיתנהל בצורה נכונה ויעילה מול הגורמים השונים.

הכותבים:
עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.
עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.

קטגוריה: 

הוסף תגובה

randomness